<h1>סמ"ג הלכ' יו"ט מל"ת</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ת"ר אין שונין קמח ביו"ט וכו', אף צורך אוכל נפש שמותר דווקא בדברים שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב, לפיכך לשין ואופין ושוחטין ומבשלין ביום טוב שאם עשה את אלו מערב יו"ט יש בכך הפסד או חסרון טעם וכן כל כיוצא בזה. אבל אין קוצרין ולא דשין ולא זורין ולא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין ביו"ט, שכל אלו וכיוצא בהן אפשר לעשותן מערב יו"ט ואין בכך הפסד ולא חסרון טעם. והרקדה שאמרנו שאסורה ביו"ט הני מילי פעם ראשונה, אבל לרקד פעם שניה דלמא נפל בה צרור או קיסם מותר ובלבד שישנה במקצת שלא יראה כמעשה חול, כדדרש רבה בר רב הונא הלכה שונין את הקמח. ומסיק התם דצריך שנוי דדביתהו דרב אשי היתה שונה אגבא דפתורא.
